|  | | | | | | כאם מאמצת בעצמי אני זוכרת היטב את התחושות שליוו אותי לאורך הדרך. אני זוכרת את החשש שליווה את ההחלטה לאמץ ואת הרווחה בהשלמת שלב ההתקשרות. אני זוכרת את הציפייה לבשורה שנמצא עבורנו ילד ואת ההתלבטויות בשלב ההיכרות.
אני יכולה להעיד כי תהליך אימוץ ילד בוגר שונה לחלוטין מהתהליך שאנו עוברים עם ילד ביולוגי.
גם לילדים שאומצו בינקותם ישנן חוויות ייחודיות של נטישה, שאלות זהות ושייכות. עליהן יכולות להתווסף חוויות של אלימות, התעללות, הזנחה, סביבה קשה ועוד.
חוויות אלו עלולות לארגן את הילד סביב שאלות ותהיות שלא תעלינה אצל ילד הגדל במשפחתו הביולוגית.
התעלמות מייחודיותו של הילד המאומץ מפריעה ליחסים במשפחה. התכחשות לאימוץ, בבחינת "מה זה משנה? הוא ילד שלי ככל ילד אחר!" שומטת את הלגיטימציה מתחת לתחושת השונות של הילד.
כעסים כלפי משפחת המוצא עלולים להתפרץ כנגד המשפחה המאמצת. חוויות ממשפחת המוצא או המוסד עלולות להמשיך וללוות את הילד ולהשפיע עליו.
עבודתי מתרכזת במספר תחומים עפ"י הצורך: הדרכת הורים, עבוד חוויות הילדות וקשר הורה-ילד.
בטיפול במאומצים אני משתמשת בעיקר בשיטות EMDR ,NLP,SE ודמיון מודרך. | | |
|
| |
|
)
